הליך בוררות מוסדר בחוק ספציפי אשר חוקק בשנת 1968 לפיו יוכלו לבחור צדדים למחלוקת או סכסוך, אפשרות לנהל את עניינינהם במסגרת פתרון בר הכרעה בהליך בוררות, להוציא מקרים יוצאים מן הכלל.
הליך בוררות הוא מהיר ביותר, נמשך בין 3 – 6 חודשים וניתן לקיימו בשעות הערב ולא בלחצי היום יום. ההליך דיסקרטי והציבור איננו יכול לקחת בו חלק, זאת בשונה מניהול סכסוכים ומחלוקות במסגרת בתי המשפט השונים.
סעיף 1 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (החוק) קובע כי "הסכם בוררות" יתקיים כאשר צדדים החליטו בכתב למסור סכסוך להליך בוררות, בין אם הסכימו מראש על זהות הבורר או לא. כמו כן, גם לבית המשפט עומדת הסמכות למנות לצדדים חלוקים בורר כאשר יש חובה לילך להליך בוררות מחד, והנושא הובא בפני בית המשפט בניגוד לקבוע בהסכם המחייב מאידך (ס' 8 לחוק).
כאשר חוקק חוק הבוררות, המחוקק היה מודע לחשיבות ההליך והחלופה למלאכת בתי המשפט, ומטעמים אלו קבע כי כאשר צד להסכם בוררות, אשר התחייב לנהל סכסוך או מחלוקת במסגרת בוררות, יחסם מהעלאת טענותיו בפני בית המשפט.
זה אומר, כי כאשר קיים תנאי בהסכם בוררות, בית המשפט יעכב אוטומטית הליך המובא בפניו בין היתר מכוח החשיבות על ההפרדה שבין שתי מערכות הצדק, בשים לב להתחייבויות הצדדים בשלב חתימת ההסכם בינם (ס' 5 לחוק).
וראו, כי חוק הבוררות אף קובע מקרים בהם הכרעת הבורר תהא נעדרת תוקף (ס' 3 לחוק). כך לדוגמה – כאשר צדדים חלוקים בשאלה למי הבעלות במגרש מגורים, הרי שגם אם הבורר יקבע למי מבין הצדדים זכאות במגרש, אין זה אומר כי יוכל לחייב את רשות מנהל מקרקעי ישראל מכוח הכרעתו. מילים אחרות, הבורר יוכל להכריע בשאלת הבעלות שבין הצדדים, אולם לא יוכל ליצר חיוב כלפי כולי עלמא במחלוקות של הצדדים, אלא בינם לבין עצמם בלבד.
במהלך הבוררות, לבורר סמכויותיו של שופט בדין (בשינויים שונים). כך בין היתר לבורר הסמכות לזמן עדים, לקבוע את דרכי גביית העדות, סמכויות עזר לעניין אמצעי כפיה וענישה כלפי עדים, גביית עדות מיידית או מחוץ לתחום שיפוט, וסמכויות שונות לעניין המצאות כתבי בי דין, ומסמכים. הבורר מוסמך גם לעקל נכסים, לעכב יציאה מן הארץ, לדרוש ערובה, למנות כונס נכסים וכן להוציא סעדים שונים כדוגמת צו עשה וצו לא תעשה בדומה למערכת המשפט.
אכיפת סמכויות הבורר מבוצעת על ידי רשויות המדינה השונות, ובין היתר במסגרת קבלת היתרים להחלטות מאת בית המשפט.
מן המקבץ האמור נלמד כי לבורר סמכויות רבות וחזקות ומעמדו וטיב הכרעתו חזקה ומחייבת. מטעמים אלו ועוד, ניכרת כיום מגמה עולה בהפניית סכסוכים ומחלוקות לבוררים מוסמכים ומקצועיים, בשים לב כי על הבורר להבין את מהות הסכסוך, וקיימת חשיבות עצומה להיקף הידע של הבורר, וזאת על מנת שיביאו לכדי פתרון נכון וצודק.
לבוררות יתרונות רבים על פני ניהול סכסוך ומחלוקות במערכת בתי המשפט. בין מגוון היתרונות קובצו לנוחיותכם אלו כדלקמן:
1. בוררות אורכת בין 3 ל – 6 חודשים בעוד שניהול סכסוך במערת המשפט לרוב אורך שנים.
2. הבורר חב בנאמנות מוחלטת לצדדים ואם יפר אותה, יחוב באופן אישי, שמנגד מערכת המשפט איננה חבה למתדיינים מאום.
3. הליך בוררות הינו אישי, חסוי ודיסקרטי בשונה מהליכים במערכת המשפט הפתוחים לכל דורש מכוח עיקרון הפומביות.
4. הליך בוררות מוביל הצדדים לכדי חיסול סכסוך, ושם סופיות לסכסוך, בפרק זמן קצר ומוגדר מראש.
5. ניהול הליך בוררות לרוב זול מניהול הליך משפטי בבית המשפט.
6. הליך בוררות מאפשר לצדדים לדעת כי ענייניהם יובאו לסיום, מבלי שתעמוד לצד שכנגד זכות טבועה לבקש לערער על החלטת
הבורר בסייגים הקבועים בדין.
חוק הבוררות איננו מחייב צדדים לסכסוך להסדיר עניינים במסגרת בוררות, אולם רבים המקרים בהם יוטב אם צדדים יסכימו להביא מחלוקותיהם בפני בורר מנוסה ולמוד ניסיון, מאשר לפנייה ברירת המחדל במסגרת בית המשפט השונים.
על אף כי החובה להפנות סכסוך לבוררות איננה מחייבת, טוב יהיה אם צדדים יסדירו יחסיהם מראש באמצעות הכנסת סעיף בהסכם, כי כל סכסוך ינדון בבוררות, בנוסח נכון שיבוצע על ידי עורך דין עבורם, או לחילופין ישקלו הפניית סכסוך לבוררות על דרך הסכם לאחר פרוץ הסכסוך או המחלוקת.
ככלל, פסק בורר ינתן לצדדים בתום 3 חודשים מהיום שהחל הבורר לדון בסכסוך. לבורר זכות להאריך את המועד ליתן פסק הבורר בעד 3 חודשים נוספים ככל וימצא לנכון להידרש לכך ובמקרים נדירים ביותר אף יותר.
היתרון הייחודי אשר מחייב את הבורר למסגרת זמנים זו, מזמנת לבוררות צדדים רבים המבקשים לסיים סכסוכם ומחלוקות בהקדם, ביעילות ומהירות, כמו גם בדיסקרטיות השמורה רק להליך הבוררות, בשונה מבית המשפט המנהל ענייניו בפומביות מכוח עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת.
כפי שהוסבר מעלה, כל צד לסכסוך יכול ליזום פנייה להליך בוררות באחד האופנים הבאים: (1) אם עסקינן בצדדים העומדים לכרות הסכם יהיה עליהם לכלול תנאי המסדיר מחלוקות בבוררות בתוך ההסכם, ושאז כל צד יוכל לחייב את משנהו לפנות להסדרת הסכסוך במסגרת בוררות בבוא היום. (2) היה ועסקינן בצדדים המבקשים לפנות לבוררות לאחר שנתגלעה מחלוקת בינם, ידרשו הצדדים ראשית להסדיר בהסכם בינם כי הסכימו לנהל הסכסוך בבוררות ולהסכים על זהות הבורר.
על פי רוב, ניתן להביא להכרעה במסגרת בוררות את מרבית הסכסוכים שבין אדם לחברו, מכל מין וסוג. על פי רוב, בורר לא יוכל להכריע בסוגיות המחייבות כלפי כולי עלמא, אלא בין מחלוקות וסכסוכים שבין אדם וחברו. דוגמה – דוד ויעקב פיתחו פטנט שטרם נרשם. במסגרת סכסוך בינם הביאו בפני בורר מחלוקות במסגרתה מתבקש הבורר להכריע מי בעל הזכויות בפטנט. הבורר קבע כי הזכויות שייכות לדוד, אולם בשום שלב לא יוכל הבורר לקבוע כי הפטנט של דוד מחייב צדדים רחוקים ועליהם לפעול על פיו, אלא רק יכול להורות כי ליעקב אין זכויות, ולדוד ישנן.
לבורר סמכויות שונות ומגוונות וגמישות המאפשרות ניהול הליך בייעילות רבה יותר משל ניהול ההליכים הציבוריים של מערכת המשפט בישראל (ראו התוספת הראשונה לחוק). כך למשל, נקבע כלל לפיו – "הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט."
מצב דברים זה מאפשר לבורר זכות גמישות יוצאת מגדר הרגיל, לנהל את עניין הסכסוך במנותק מהוראות החוק המחייבות בבית המשפט, ככל והצדדים לא ביקשו את הבורר אחרת.
יוצא כי בהליך בוררות, ברירת המחדל היא מתן אפשרות לבורר לנהל את הסכסוך על פי נסיונו ומקצועיותו, אלא אם הצדדים ביקשו את הבורר אחרת, שאז הסכמתם תחייב את הבורר לפעול בהתאמה לסדרי הדין הרלוונטיים, בדומה לקבוע בבית המשפט והוראות הדין הרלוונטיות.
סדרי הדין הם פועל יוצא של מהות הליך הבוררות לפיה "הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו". (ראו תוספת השנייה לחוק).
אחד היתרונות המובהקים בניהול הליך במסגרת בוררות היא העובדה כי הבורר מחוייב לפעול באופן צודק, אובייקטיבי ונקי בבואו לנהל ולהכריע בהליך בוררות שהובא בפניו.
קבלת תיק לניהולו של הבורר, הופך את הבורר למי שמחוייב לקחת חלק נקי והוגן בבואו להכריע בסכסוך. כך סעיף 30 לחוק קובע כי "בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי בעלי-הדין בנאמנות; מעל הבורר באמון שניתן בו, זכאי הנפגע, נוסף על כל תרופה לפי חוק זה, לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה." כלומר – בורר הוא קודם לכן צד לחוזה, החייב לפעול בנאמנות, ואם לא, עשוי למצוא עצמו כמי שחייב בדין בשל הנזקים שסבל צד להליך בשל הכרעתו. לא לחינם שמור מוסד הבוררות למעטי מעט.
בורר חייב לדעת – כי עליו לפעול בשקיפות, ניקיון כפיים וכנות, ובאם יפעל באופן פסול, יחוייב אישית, זאת בשונה מהיושבים במערכת המשפט שגם באם שגו, לא יהיו אחראים על השלכות מעשיהם.
מכאן צאו ולמדו, כי בורר חייב להיות אחראי ולנהוג באחריות מוחלטת כלפי הצדדים להליך שניהם, וחובתו האישית, תבטיח לכל הפחות את סטנדרט ההגינות והאמון המצופה ממנו.
הליך הבוררות מחייב תשלום לבורר עבור זמנו והידע הרחב שצבר, אשר מושקע לטובת יצירת פסק טוב, ברור, צודק ונכון לצדדים.
תשלום שכר הבורר משתנה במקרה למקרה בהתאם למורכבותו בהתאם לשיקול דעת הבורר.
אתם מוזמנים ליצור קשר לקבלת הצעת מחיר לפתרון סכסוך או מחלוקת הדורשת הכרעה משפטית, אותה תשיגו באופן מהיר, הוגן ויעיל באמצעות הליך בוררות.